ככה זה נראה בעולם החדש


הפעם היחידה שבה עשינו משהו ,"רשמי" לגמרי בנקודות ציון המשפחתיות היה כשהתחתנו. אז, זה היה באולם, מוזמנים, אנשי מקצועי ידה ידה ידה.

האמת שאני מאלה שאוהבים לחגוג אבל אינטימי.. הכי כיף לי בבית. חוץ מפשלת החתונה עברנו לשיטת אתה אורח אבל תעשה משהו... המשתתפים אצלנו גם תמיד מסייעים בכל מיני דברים- ככה אני אוהבת את החגיגות שלי . יצירת שותפות נעימה שכולם חצי אורחים אבל גם חצי בעלי תפקידים.

ברוכים הבאים למנהיגות השתתפותית


סוף השבוע האחרון (כן אני יודעת תכף מתחיל אחד חדש) - היה חגיגה של השתתפותיות כזו.

מנהיגות מה???? - "השתתפותית"- "בחיים לא שמעתי על כזה מושג.." הנה 60 שניות על....

נניח שהתיישבת בחדר אחד מלא מלא אנשים טובים וחכמים שבא להם להיות שם וגרמת להם לדבר, לחשוב ולבוא עם פתרונות שמשותפים לכם, ומתוך זה יש כמה/כולם שרוצים לרוץ וליישם- כי אכפת להם, כי זה מעניין אותם. זה לא דבר חדש. התאספות כזו בטח הייתה קיימת בהיסטוריה כשזקני השבט קיבלו החלטות. מה שחדש בה הוא -הטכנולוגיה שהקפיצה אותה הלאה ואפשרה להפוך אותה ממחשבה יפה (ויש שיגידו רומנטית 💖💖) לדבר שהוא הכי הכי קשור ומתאים לאיך רובנו רוצים לחוות את החלק ביום שנקרא- עבודה. גם לא מדובר יותר "בזקנים" "החכמים" "הבכירים" או המנהלים - עכשיו מדברים על כ ו ל ם.

איך מייצרים קסם שעובד

נסעתי עד מחניים הרחוקה (האזור עכשיו ירוק ומדהים מדהים) כדי לחפור לחוות ולצחוק מנהיגות השתתפותית - שזה בדיוק הרעיון של להתארח אבל גם לקחת חלק. איזה כיף זה לקבל מיילים תזכורות על האירוע בשפה שאומרת בואי.. יהיה כיף..אפילו כיבדו בפלייליטס משובח טרום המפגש. ממש עשה חשק..

בכניסה חיכתה טליה אחת מארבע הלייצניות,כן לא דיילת הכנס הרגילה. הרגשתי איך לאט לאט מתפשט חיוך מבפנים ויוצא החוצה (כי מי יכול להישאר רציני כשיש אותן בסביבה). היתה כל כך הרבה חוכמה עטופה בצחוק רק מלהסתכל עליה.

(פסססט....לא נראה לי שאפשרי לך, לא לצחוק עכשיו ). בינינו, אין כמו הטאצ' האנושי הזה כדי לקנות אותי, ולא רק אותי.


לאורך כל היומיים הן נכנסו ויצאו- לפעמים שם כדי להשתתף כמו כולם ולפעמים בתפקיד יוצרות אוירה של קסם, בועות סבון וצחוק...


אפשר לזרוק לפח המחזור (של הלייצנית) את הסדר הישן והטוב

מה שמדהים זה, הצחוק והכיף לא שינה כלום גם בכך שלמדנו, שיתפנו, השתתפנו ויצאנו עם תוצרים. זה כאילו נגד התפיסה של 'שקט עכשיו עובדים', עכשיו זה רציני לא נראה פתאום כזו מתאימה. חוץ מזה שאני מתה על ההנחיה הגראפית הזו.. כן כן, עלי אקספרס כבר עובדים לשלוח לי טושים עבים לסדנה הבאה.


הכל היה שונה מכנסים שאני רגילה אליהם- כאלו רשמיים, סביב שולחנות, עם אג'נדה מאוד מסודרת ובעיקר עם הרבה פאסיביות.זה היופי בהשתתפותיות היא לא מדברת על מנהיגות אלא מייצרת עבור האנשים את ההזדמנות לעשות משהו. היא מעודדת ונותנת לבלוט. היא יוצרת שיחות סופר מעניינות ומלמדות- כי יש הרבה נסיון וחוכמה שתמיד מעשירים אותי.

בגלל זה היא נראית לי רלבנטית ושיותר ארגונים צריכים לשלב אותה- הבעיות כיום כבר מורכבות מדי בשביל איש אחד.. האנשים שעובדים לא רוצים שיגידו להם מה לעשות אלא רוצים חופש להוביל ולהחליט, כולנו מחפשים משמעות משהו שמדליק אותנו ואז מוכנים להשקיע בו.


היו 3 מנהיגים "רשמיים" לכנס- ז'קלינה & ליאו ודרור. היו חלקים שהם הנחו וכאלו שהם תמכו מאחור וגם לפעמים נטלו חלק- זה היה ריקוד גמיש ומעניין. חשבתי לעצמי שמנהלים צריכים לדעת לעשות את זה בדיוק - לדעת גם להוביל גם להשתתף ולפעמים רק להשקיף. אני יודעת, לחלק זה מרגיש טבעי אבל ממש לא לכולם . אחרת נראה לי לא היה מה לעשות כדי להתפרנס...

36 שעות של שכרון חושים

בגלל שאני כמו שאני, אז כל הזמן חשבתי גם מה רלבנטי להביא לארגונים שאני עובדת איתם? עוד אין לי מסקנות מגובשות- כמעט שבוע עבר ואני עוד מעבדת חוויות מחשבות, קוראת חומרים - בקיצור עברתי אירוע מוחי במובן הטוב של המילה. משאירה עם תמונה אחרונה. הסיפור מאחוריה זה כבר פוסט חדש..


אז מה - נראה לך שאפשר (שלא) לדבר על מנהיגות השתתפותית בארגונים?

#קריירה #בלוגבניהול #אינטליגנציהרגשית #נוריתבןמשה #בןמשהנורית #ניהולעובדים #קבלתהחלטות #האצלתסמכויות #איךמנהלים #מנהלחדש #פיתוחמנהלים #טיפיםלמנהלים #התפתחות