תנו למנהל לצפות בשקט (או שממש לא)

המייל שהגיע ממנו- מנהל בכיר מאוד שעומד להתחיל איתי תהליך היה מפתיע:

"אני רק רוצה לעדכן אותך שאני לא משתתף רגיל בתוכנית הפיתוח הארגוני, אני רק צופה."

אוקי.. פתיחה מעניינת משהו למערכת יחסים אימונית

אחרי שלום שלום מנומס (הכל בבריטית מהוקצעת) התחלנו לדבר על העניין-

הוא שוב חזר על כך שהוא רק צופה. כיום, הוא מוביל פרוייקט גלובלי נרחב והאחריות שלו כוללת גם מרכיב שקשור לאימון -לכן מעניין אותו (מבחינה תאורטית כמובן ) להבין טוב יותר מה עומד מאחורי זה ומה חווים המנהלים שנכנסו לתוכנית של פיתוח מנהלים.

ברגע הראשון כבר שאלתי את עצמי מה לעזאזל אפשר לעשות ב-7 המפגשים הבאים שיש לנו?????

מזל שהמחשבה הזו עברה בראש וגם מהר מאוד יצאה ממנו. הבנתי שכדי להצליח לעבוד איתו קודם כל אני צריכה לסלק מעצמי הנחות עבודה ושיפוטיות (הי סליחה מה זה רק להיות צופה??) .

החלטתי שאני נותנת מקום גם לצד הזה שהוא מבקש לאחוז בו.

מזמינה אותו בכל זאת להוריד את הכובע של הצופה

ומבקשת ממנו להיות גם בחלק מהזמן משתתף.

הוא חצי השתכנע.

הרגשתי, שאני צריכה ללכת עוד צעד בשביל הזה ולכן הבטחתי לו שבכל מפגש אימון בינינו אני מתחייבת להקדיש 10-15 דקות לשיחה על מאחורי הקלעים, כך שנכבד את בקשתו לקבל מידע והבנה תאורטית.

זה שכנע אותו באופן סופי שאנחנו יכולים להמשיך ולדבר.

האימון התחיל וגילתי שהוא היה מוכן להוריד מסכות , לענות בכנות.

השאלות שלי קלחו וגרמו לו לספק תשובות שאפילו אותו הפתיעו

על איך הוא כמנהל – דברים שלא חשב עליהם מעולם (כך אמר)

אחד האתגרים הכי גדולים שלו כיום הוא פרוייקט גלובלי עצום להטמעה.

את היישום יעשה הצוות המקומי בכל מדינה והוא צריך לדעת איך לגרום לכל צוות ליישם את המדיניות החדשה בתחום.

(אחד הדברים החשובים באימון הוא להתמקד במי שנמצא בחדר- הוא זה שיכול לבצע שינוי בעצמו ולהיות בתהליך).

בכל שאלה שמעתי את ההתרגשות בקולו -לבצע חקר עצמי ולהגיע למחשבות ולתשובות שיצרו בהירות לגבי התפקיד שלו וכיצד זה משפיע על מערכת היחסים שהוא צריך לפתח ולחזק עם אנשים שונים.

ב-10 הדקות האחרונות הזכרתי לו שהוא ביקש להקדיש זמן גם לתפקידו כצופה

חייכתי בלב כשהוא אמר שאין צורך.

הבנתי שאנחנו לא נדרש יותר לבדוק את הזוית הזו והוא לגמרי זורק את הכובע הזה לפח...

למשימות הבית הוא נרתם בהתלהבות וחזר עם הרבה תובנות על היישום שאותן בחנו בשיחה השניה. אז גם עסקנו במשמעות של מוטיבציה ואיך הוא מייצר השפעה ומעורבות במדינות השונות.

כמובן שזה כלל התייחסות לגישה שלו וגם לביטוי בהובלת מפגשים והתקשורת המתמשכת איתם.

אבן הבוחן היתה שיחת טלפון מיד אחרי האימון עם השותפים המקומיים שלו (מושג שגם הכנסנו לשיח בינינו כדרך להראות שהם שותפים ולא מבצעי הוראות הפועלים על אוטומט ולא מתוך חיבור פנימי).

אתמול התקבל ממנו המייל:

"השיחה הלכה היטב ואפילו הביג ציף, מסר לי תודה באופן אישי על הדרך בה הובלתי אותה"

בשיחה השלישית העלה נקודות רבות של התקדמות ושינויים שהחל ליישם.

הסיבוב הושלם- לא צופה

משתתף פעיל ומעורב, העוסק בלמידה באופן פעיל ומייצר תובנות דרך השינוי.

*****

העניין בניהול שלא אפשרי להיות צופה או פאסיבי- התהליך הזה מבוסס על כך שאם המציאות כבר לא מתאימה ואת/ה רוצה שינוי – צריך להפשיל שרוולים.

להוריד את הכובע של הצופה והופ- לחבק את מה שבא ולהיות שם- במאה אחוז של דבקות ובנכונות להתנסות.

יש צורך במהלכים חדשים ואי אפשר רק לצפות- צריך לרדת מהטריבונה ולעלות למגרש המעשי.

ההתנסות היא הדבר שמביאה אותנו גם לחוויה, גם ללמידה ובסופו של עניין גם לעיצוב המציאות.

המנהלים הטובים והמשפיעים שאני פוגשת הם אלו שלא פוחדים לעלות למגרש, לשתף את הצוות שלהם במהלים בלבטים שלהם, להתייעץ להחליט שמנסים- וגם לפעמים להודות שלא הולך וצריך לחשוב על משהו חדש.

טיפטיפה

יש לך בעיה להתמודד איתה בניהול? הנה 3 טיפים קצרים והכי פשוטים לישום:

• להגדיר מצב קיים (נקודת הפתיחה)- מה עובד ומה לא עובד...

• להגדיר את השינוי הרצוי (לאן הולכים)- איך העתיד צריך להראות ביחס לכל מה שעובד או לא עובד כיום ולזהות מי יוכל לסייע.

• מהם הצעדים (עד 5 לא יותר כי אחרת זה מעיק מדי..) הנדרשים כדי לחצות את הפער

וקדימה- לעבודה (ואני כרגיל כאן אם רוצים להתייעץ או להתלבט)

#בלוגבניהול #קריירה #נוריתבןמשה #בןמשהנורית #פיתוחמנהלים #טיפיםלמנהלים #ניהול #אימון #איךמנהלים #התפתחות