יונית צוק - הבלוגריסטית שכל פעם דוחקת בי עוד קצת הלאה בעולם הבלוגינג, שלחה בקבוצה הודעה. "מי רוצה לכתוב משהו על ארבעת האחים לכבוד פסח?". בהתחלה רציתי להגיד לא, כי הרגשתי שכבר כל כך הרבה מדברים על זה שלא בטוחה שיהיה לי משהו חדש להגיד.
אבל אז, במקרה (או שלא) נתקלתי במחקר של אוניברסיטת הרווארד והבנתי ש- בינגו! יש לי על מה לכתוב. קבלו בתרועות את הפוסט החדש- על 4 אחים מנהלים.
מה מצאו במחקר שמנהלים לא הבינו עדיין?
1770 מנהלים ברחבי העולם ענו על שאלון שבדק כיצד הם מתחלקים את הזמן שלהם במסגרת תפקידים-התשובה המפתיעה:
* 93% מהזמן מוקדש: לפיתוח אסטרטגיה (10%), פתרון בעיות ושתופי פעולה ( 30%) ותאום אדמיניסטרטיבי ופתרון בעיות (53%).
* רק 7% מהזמן מוקדש לקשר עם עובדים ובעלי עניין (stakeholders).
המסקנה הרווחת של המנהלים היתה כי
מכיון שזו חלוקת הזמן, את המיקוד בפיתוח המקצועי עליהם להשקיע במיומנויות שקשורות לחלק המרכזי (93% של הזמן) .
לדוגמה, לשפר יכולות אנליטיות, מיומנויות דיגיטליות.
ועל כך נאמר- טעות טעות טעות.
מה שחסר בניתוח של אותם מנהלים שהשתתפו בסקר, היא מציאות מאוד ברורה אליה כולנו צועדים כבר תקופה ארוכה ומקבלת בשנים האחרונות דחיפה עצומה: ההתפתחות של היכולות הטכנולוגיות שצפויות לייתר לפחות 50% מהפעולות שהם מבצעים היום. כלומר, המוקד שלהם יהפוך להיות פעילויות שהמחשב (בינה מלאכותית) אינו יכולה להחליף.
השינויים הטכנולוגים עומדים ל"בלוע" חלק ניכר ממה שמנהלים מקדישים לו זמן רב במסגרת התפקיד. עלך כך נאמר- זה הזמן להתעורר..
המחקר הזה גרם לי לחשוב על 4 טיפוסים (הקרויים גם אחים בשיר הידוע של נעמי שמר) שונים הפועלים כיום בארגונים - חכם ותם רשע וזה שאינו יודע לשאול. החלטתי לבחון כל סגנון כזה כנגד מיומנות נדרשת כיום בעולם הניהולי. ולנסות לענות על השאלה-
מדוע טיפוס כזה פחות מתאים למה שעובדים ומקום העבודה זקוקים לו?
תם
בהגדה התם הוא אחד מאוד תמים, לא מבין בדיוק מה קורה סביבו - קצת המום כזה. בניהול הייתי קושרת את זה - למנהל שלא מחובר בכלל למשמעות של התפקיד. עסוק מאוד בעצמו- פחות ברור לו מה עליו לעשות כמי שמוביל צוות. ביחס למחקר ותגובות של המנהלים הייתי אומרת שרובם שייכים לקבוצה זו. התם פחות רואה את הצורך שלו לפתח מיומנויות של עבודה עם אנשים, של השפעה על אחרים ,שלא מתוך הסמכות שבאה מהתפקיד, אלא בגלל חיבור נכון לאחרים. המחשבה היא שמה שעשיתי עד כה - היא מתאימה גם לתפקיד אותו אני ממלא. במקרה של המחקר- להמשיך לפתח את היכולות שלי כדי להצליח בנושאים בהם אני משקיע/ה (93% מהזמן...).
ככל שאת/ה עולה בתפקיד, נדרש ממך יותר ויותר לדעת לעבוד עם אחרים, להפעיל, לעורר, לסייע ולתמוך. כלומר עליך לשפר באופן משמעותי את היכולות שלמעשה קשורות לחלק בו מושקע פחות זמן כיום (7% מהזמן). ולכן צריך להתמקד ולהתפתח בתחום הזה - בדיוק כתבתי כאן על הנושא של המשך למידה.
על כך נאמר- "ואתה פתח לו". בעבודה שאני עושה עם מנהלים אני אוהבת להתחיל מתפיסת תפקיד- איך הם רואים את העיסוק שלהם? לאחר מכן אנחנו מתמקדים בהרחבה של המושג ניהול בעידן שלנו. לפעמים התמימות הזו אכן שייכת למנהלים חדשים- אך ממאות מנהלים שכבר עבדתי איתם - אני יכולה להגיד שלא מדובר רק במנהלים צעירים אלא גם וותיקים. כי אכן, תפקיד המנהל עבר שינוי גדול.
מכיון שהכל השתנה אז גם גישת התמימות - צריכה לעבור שדרוג ומנהלים צריכים להבין שכיום אין מקום לתמימות והם צריכים לשאול את עצמם מה באמת דרוש בתפקיד? מה דרוש לצוות? למחלקה וכמובן לארגון כולו.
שאינו יודע לשאול
אחת המיומנויות הנדרשות, היא היכולת לנהל שיחה עם עובד, בה המנהל שואל שאלות ולא רק מגיע "מציג ושופך את עמדתו" במהלך השיחה. שאלה שהיא אמיתית וחוקרת גורמת לצד השני לחשוב ולהגיע לתובנות חדשות.
מדוע חשוב שמנהל יציג שאלות לעובד? בעולם בו מצד אחד עובדים רוצים להתפתח, ומצד שני כל הזמן דברים זזים ומשתנים- הרי אין כמו אדם המסוגל לבצע התבוננות ולמידה לא רק לגבי עצמו אלא לגבי הסביבה שלו.
כאשר מנהל שואל- הוא מאפשר לעצמו להכיר וללמוד על מה שיש לעובד להגיד בנושאים מגוונים. הגיוון הזה נדרש, כי המציאות מורכבת ומשתנה, עמומה ולא ברורה. גיוון בחשיבה, בעמדות בדרך הסתכלות מביא לתוצאות והחלטות טובות יותר.
מנהל "שאינו יודע לשאול" למעשה לא מסוגל לקיים דיאלוג פורה ומפתח עם הסובבים אותו- עובדים וקולגות. גם בהיבט של התפתחות עובד יש חשיבות לשימוש בשאלות- בין אם זה במשוב (כתבתי על זה כאן) או בחקר אירועים או בהתכוננות להובלת פרוייקט או תחום. שאלה= תובנה ולכן מעמיקה את הלמידה והיכולת של המשיב. לנהל דיאלוג של שאלות עם עצמך ועם הסביבה שלךוכל המעמיק- הרי זה משובח!
רשע
דמות הרשע , מסמלת את אלו הכופרים- כופרים בנחיצות לתקשר, לקיים דיאלוג מתפתח עם העובדים, להעניק לעובדים מענה מגוון בהתאם לצרכים ולוותק שלהם. זה ממש הסיפור הזה .
מנהל כזה אכן מתאים לתאור " וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם ?" אלו מנהלים הטוענים כי תפקידים העיקרי הוא להגיע לתוצאות, לפתור בעיות, לחשוב על אסטרטגיה .
מחקרים רבים מראים כי עזיבת עובדים קשורה באופן הדוק לאיכות הקשר שהם חווים עם המנהל שלהם. מכאן, הצורך של מנהל להיות מסוגל לייצר מערכת יחסים שהיא לא רק ממוקדת משימות ומתבססת על היררכיה וסמכות - היא סופר נדרשת.יש נתונים שכדאי לדעת עליהם.
רוצה שהעובד לא יעזוב? אם כך גם תפיסת התפקיד שלך צריכה להשתנות- עיסוק בעובדים IN והמחשבה "זה לא ענייני עם לעובד/ת לא טוב, או לא הולך"- OUT.
חכם
אחרון אחרון חביב- החכם. אני שומעת אנשים סביבי שחושבים כי הצורך בפיתוח אינטיליגנציה רגשית ירד, אנחנו אחרי הגל הגדול. האמת שהוא רק הולך ועולה- החכם הוא המנהל שמסוגל מצד אחד לזהות ולנהל את הרגשות שלו אך מצד שני הוא גם מודע לרגשות האחר. מגלה אמפטיה ויודע להתנהל מול כך בדרך מכילה ומקדמת.
המנהל החכם בעל אינטלגנציה רגשית- יהיה מסוגל לפתור בעיות, לקיים מערכת קשרים משפיעה וממריצה עם העובדים שלו, לתת משוב אך גם לקבל, לשאול שאלות וגם לבחון עם העובד מה הוא צריך. המנהל החכם - רואה את האחר, מבין את הצורך שלו לבלוט ללמוד ולהשפיע כחלק מתהליך של התפתחות ותרומה. לכן , הוא מאציל סמכויות לסביבתו ומשמש כדמות תומכת ומסייעת בדרך להצלחה של כל אחד ואחת.
ועל כך נאמר- אין חכם כמנהל עם אינטלגנציה רגשית מפותחת!
טיפ טיפה
כדי להיות חכמים (ולא רק בפסח) הנה 3 טיפים חשובים:
* הכנה של רשימת נושאים לטיפולך בתקשורת ומערכת היחסים מול העובדים שלך -לשלושה חודשים.
* בשיחה הבאה- לפחות מחצית מזמן השיחה נשאלות על ידך שאלות.
* ביחס לעובד אחד- להכין רשימה של נושאים שעזרתך נדרשת בהם וכן דרכי פתרון מצדך
לפני שכולנו, תולים את חליפות העבודה שלנו ומתפנים לנושאים אחרים מזמינה לקרוא פוסטים נוספים שיתנו זוית אחרת על 4 בנים או בנות ולא רק בהיבט הניהולי:
אסנת ברק מהבלוג Raw Materials כתבה על "כנגד 4 הבנות - או שאולי בעד?"
חגית בן אליעזר מהבלוג ילדתי שלי כתבה על "מסיכות וחגים"
מאיה פולק יועצת שינה כתבה את הפוסט "ארבעה בנים ואמא"
ויקי גורשטיין מהבלוג טעמים מכל העולם כתבה על "ארבעת האחים במטבח הלטיני"
ריבי לוי -הולצמן מהבלוג קלינקה כתבה "על ארבע בנות ומוזה אחת"
עינב קנלו מרצה על התחלה חדשה בחרה לכתוב על "4 בנים ולהתבונן במציאות אחרת"
לילך שוסטר , פשוט שיווק כתבה את "ארבע האחיות"
אורטל הרפז מהבלוג Ortal's food health life כתבה את הפוסט "מה לי ולאוכל בריא ואיך כל זה קשור לארבעת הבנים
ולקינוח יונית צוק הבלוגריסטית כתבה את הפוסט "ארבעת האחים באגדה הבלוגית"
חג שמח ומלא בשאלות, מודעות לתפקיד שלך ולתקשורת עם אחרים.
Commentaires