מתי עשית משהו חדש?-למעשה היום !

עודכן ב: 4 יונ 2019


התחלות

השאלה הזו קצת לעוסה כמו עלי חסה יבשים.. ובכל זאת יש בה משהו רלבנטי ביותר. היום מצאתי את עצמי יושבת כמה שעות טובות ועושה משהו חדש- התחלתי קורס בלוגינג.. זה חדש ולא חדש. קצת מפחיד,לא ידוע ולוקח אותי למחוזות שונים. עוד לא מרגיש לי ממש נח ובטוח.

כמו בכל דבר חדש - זה ממלא כיף ושמחה ומצד שני מרחיב ומושך אותך לכל מיני מחשבות והתבוננויות, מעלה ספקות והתלבטויות. "המקום החדש"- הידוע בכינויו- "הפרלמנט" מונהג על ידי יונית צוק אישה מיוחדת- מלאת ידע,רצון לתת ותשוקה לנושא. כבר במפגש הראשון, סיפרה על שינויים שעברה בחייה, על מה מניע אותה כיום ועל הצורך כל הזמן להרחיב ולעשות עוד דברים- אז הנה כבר לוקחת כמה תובנות ליישום מכך.

בנוסף, היתה ל(נו)י אפשרות גם לפגוש בגובה העניינים עוד אישה שכבר עשתה את זה- אורי שביט. הכרתי את הבלוג שלה, אבל לא את הסיפור מאחורי זה . ממליצה להציץ בבלוג גם מתכונים כיפיים וגם מקבלים ערך נוסף. אחד הדברים הכי חשובים שעליו היא דיברה וככה נגע לי פנימה זה העניין של בשלות פנימית לעשות דברים (אלו המלים שלי -לא שלה). זה בדיוק היה בנושא של ענווה- לפעמים לוקח זמן להגיע למקום הנכון מקצועית. שלב בו הערך המקצועי שלי הוא אמיתי ועמוק מספיק כדי לעשות משהו חדש- לפתח מוצר או שירות שיביאו לידי ביטוי את מה שלמדתי ועשיתי עד כה.

המפגש כלל חוץ משעורים לרוב גם הרבה שיחות מעניינות ונקודות למחשבה על עצמי, על הדברים שאני עושה עם מנהלים וקבוצות וגם על הכתיבה כאן בבלוג. ולמעשה מרגישה שזו דרך חדשה-שינוי שנכנס לחיי ומטלטל מעט ולא נוח. במשך השנים למדתי שבזמנים כאלו טוב לי לציין לעצמי דברים. לכן, רושמת לעצמי שלוש תובנות :


בין התחלות לשינוי בארגונים

כמו תמיד, אחרי פעילות בה אני לוקחת חלק- יש את שלב הנסיעה הביתה והמחשבות. בזמן שחיכיתי לטרמפיסטיות שאספתי, נזכרתי באחת משיחות האימון שהיו לי בשבוע שעבר. שיחה עם מנהל שלו 500 עובדים הכפופים לו. דיברנו על כל השינויים הקורים סביבו וכיצד זה משפיע עליו ועל התפקוד שלו. הסיפור שלו היה על מה שמתרחש בעולם של כולנו- בין אם אנחנו שכירים או עצמאיים, עובדים בחברת הייטק או במערכת החינוך בארגון סטארט-אפ או בגוף ותיק ומבוסס.

מה שמתרחש אצל כולנו הוא המושג שינוי. הוויה של שינוי, של התפתחות ותזוזה היא הנורמלי של כולנו- כל הזמן. מציאות שעוטפת אותנו בעבודה, בבית, עם הילדים שלנו, בחוקים בטכנולוגיה ובעצם במה לא? לאן שאני לא מסתכלת כולם חווים את זה, מתמודדים עם זה מושפעים, נהנים (ולפעמים לא), שורדים (ולפעמים לא) וגם מגיעים לחוף חדש...

שינוי בארגונים נוגע קודם כל ברמת "האני"- איך אני מתמודת עם שינוי. בעבודה שלי עם מנהלים הרבה זמן מוקדש לדרך בה הם לומדים לשחות עם אותם שינויים שמתרחשים כל הזמן. כמה חשוב לנשום ולתת לעצמנו מרחב לנסות ולצמוח.

בשיחה עם אותו מנהל,דיברנו על הדרך לגלות דברים חדשים בתוכו- דברים שהם חשובים מאוד כיום והם לא "נחמד שיהיו" אלא "חובה שיהיו". איך גמישות, והצורך לעבוד עם אנשים שונים במקומות שונים, נדרשת ביותר. זו לא סתם קלישאה- זה אמיתי ביותר. פתאום, חלק ניכר מהצוות שלו עובד בהודו ובסין והוא ממוקם באירופה.

איך בכלל עושים את זה טוב? לנהל צוות של אנשים כאשר אתה לא נמצא לידם ובכל זאת צריך להיות גורם מניע? איך מפתחים say מקצועי וניהולי למרות כל זה? הסיפור שלו הוא למעשה הסיפור של עוד כל כך הרבה אנשים וארגונים ובגלל זה הוא מוכר לרבים.

מה אני לוקחת מכאן?

אז עכשיו הזמן לסגור מעגל לפוסט הזה- כתבתי בפתיחה על הקורס החדש שאני משתתפת בו - ועל כך שהזכיר לי שיחה עם המנהל . והחיבור עבורי הוא בצורך הבסיסי ללמוד ולהתפתח- זה לא תמיד לרכוש עוד ידע (לפעמים כן אבל בטח לא רק ולא כל הזמן)- חלק גדול מההתפתחות זה לרכוש מיומנויות חדשות. לתרגל דברים שהם מחוץ לאזור הרגיל שלנו, שם אנחנו מרגישים יודעים ושוחים.

השיחה האימונית עם אותו המנהל העלתה את הצורך שלו להשתנות , לאמץ דברים חדשים ולקיים דיאלוג שונה ממה שהוא יודע ומורגל לו עד היום. לדעת להעביר מסר בצורה סוחפת- מסר שהוא אותנטי למה שהוא מאמין ולא דקלום מונוטוני אלא דיבור על אסטרטגיה מתוך הלב ובאופן ברור, לתקשר עם האנשים שלו המגיעים מתרבות אחרת כך שגם הוא יבין למה הם מתכוונים ולא יופתע. היו לו תובנות על איך הוא יקיים את הפגישה הבאה- כמה חשוב ליצר כל הזמן תקשורת פתוחה וגם איך הוא בונה מערכת יחסים לאורך זמן איתם. הוא יצא עם הרבה תובנות .על לאן הוא צריך לגדול בניהוליות שלו ככה שזה יהיה נכון לו- לארגון ולעובדים.

מה המציאות דורשת ממנהלים?

אני חושבת שכבר ברור כי אחד הדברים הנדרשים ממנהל היא יכולת להסתגל- למציאות, לעובדים לטכנולוגיה ובעצם להוייה השינויית של העולם שנמצא בתנועה מתמדת.. כדי להצליח לעשות זאת למידה ואינטרקציות חדשות עם עצמך ועם אחרים מחוייבות. הלמידה כיום דורשת ללכת לאזור שבו נצטרך גם לחפור פנימה וגם לפתח משהו חדש. הצורך לשמור על איזון בין מה שאנחנו יודעים ומומחים בו לבין חידוש והליכה לא בטוחה -הוא מה שמלמעשה לוקח אותנו הלאה.

כדי להצליח לעשות את זה טוב אנחנו צריכים גם לשמור על ענווה (אמרה את זה בלוגרית מצליחה) - נכון אנחנו יודעים אבל גם לאחרים יש מה להביא, ותמיד יש דברים חדשים לאמץ ולחשוב עליהם ואף פעם אין יעד סופי ליכולות שלנו. ובמיוחד- לבוא עם הרבה תשוקה - תשוקה למה שאנחנו עושים , למה שאנחנו רוצים להיות -כדי שלא נסתכל למטה ונאבד את הכיוון ונהיה מוכנים לצעוד בשביל הלמידה.


אז הלכתי ללמוד, כדי לעשות משהו חדש ואחר , ולקבל פידבק ולהכיר עוד אנשים וללכת על הקורה בלי פחד ולדעת שאגיע לצד השני ולמקומות חדשים שלא היו מוכרים לי עד כה ואצטרך לשם כך לעשות דברים חדשים ולפעמים קצת מפחידים (לפחות אותי בשלב הזה).


אם מעניין אתכם קצת לשמוע יותר על ניהול באי ודאות (ולמה בעצם כל הזמן צריך ללמוד ולנסות )


#מנהלחדש #כניסהלתפקיד #שינוי #נוריתבןמשה #בןמשהנורית