התפתחות מקצועית חשובה לי אבל....

איך להתפתח מבחינה מקצועית

יש לי מה?????

אוסגוד -שלטר

או בכינוי העממי שלו-כאבי גדילה.

מה פתאום - אני? לא יכול להיות !

אני כבר מנוסה, ותיקה, מצליחה ...

החלטה על למידה עדיין לא מבטיחה תוצאות

מי שמכיר מעצמו או מהילדים את העניין בטח יכול להזכר בכאב שקיים מתוך ידיעה שהגוף צומח ועוד לא תמיד עומד בעומסים של הפעילות. תופעה שאופיינית לגיל ההתבגרות ובמיוחד לבני נוער ספורטיביים. לא מתכוונת יותר מדי לעסוק באנטומיה של העניין- אבל כן לוקחת את זה לכאבי הגדילה שאנחנו חווים בפעילות המקצועית שלנו.

או יותר נכון מה שקרה לי כל שבוע שעבר. זוכרים את הפוסט בו שיתפתי על קורס חדש שאני לוקחת בו חלק? נגשתי במרץ להתחיל לכתוב פוסטים ולהתמסר כל כולי למיומנות החדשה.

ההתלהבות הזו גרמה לקבל החלטה- החלטה על פלטפורמה חדשה איתה אני עומדת לכתוב. לא קלטתי עדיין את העניין, נראה לי בסדר, מוכנה להתנסות, סך הכל סומכת על החברה שעד כה תמכה והייתה טובה.

כתבתי, שייפתי, ערכתי יישרתי לימין, ושוב ישרתי, ועד קצת ישרתי.. רק מה? הפוסט היה בשלו.

פרסמתי אותו- הייתי עדיין בהיי מכך שהנה התחלתי ובצעתי מה שהתחייבתי עליו. מהר מאוד התקבלו תגובות. יופי שאת כותבת אבל... אם זו לא היית את- בנראות כזו לא בטוח שהיינו ממשיכים לקרוא.. את חייבת לעשות עם זה משהו- זה פשוט נראה רע. והמשיכו והמשיכו- במייל, בהודעות פרטיות, בטלפון .. בקיצור לא היו חסרים לי מסרים שזה לא טוב!

כמו שהייתי מלאת אנרגיה- ככה בשניות כל השמחה הפכה לתערבות רגשות אחרת לגמרי. כאילו שפכו עלי לא דלי מים קרים אלא מיכל מלא מי קרח.

והקרח הזה ? זה כאב ! גיליתי על עצמי כי במקום בו באתי עם כוונות והתוצאות לא משביעות רצון אני חשה פגיעה. הפגיעות גורמת לי לתחושה חשופה, להעלב קצת מתגובות, להרגיש קצת כעס. רגע, על מי בעצם יש לי לכעוס? אם לא על עצמי ועל החלטה אחת פזיזה מדי?? היו לי יומיים כאלו של תחושת קורבנות וקצת עצבים על כל אלו שלא רואים את המאמץ, ההשקעה ולמעשה מרפים את ידי.

מצד שני, הבנתי שכל הרגשות האלו לא פותרים את העניין ואני צריכה לעשות משהו. התחלתי להתכתב עם מרכז התמיכה, לבדוק איך אפשר לשפר. האמת שענו מהר, רק לא את התשובה שקיוויתי לשמוע - שהנה כך אפשר לתקן את בעיות העריכה והנראות. המסר היה - ברור וחד- כרגע אלו היכולות של המערכת שלנו. בשורה התחותונה מבחינתי זה היה Take it or Leave it!

זו היתה הנקודה בזמן בו הייתי צריכה לקבל החלטה.

מכיון שכל הלימודים הם במסגרת, היה ברור שאני זקוקה לעצה. התכתבות קצרה עם יונית צוק הניבה את התגובה מצדה- "אויי ויי" :-) . בתרגום למעשי- המצב רע, והחולה עומד למות... אין מה לנסות ולטפל בנושא.

זה דרש לסיים את ההתלבטות שהייתי מצויה :

להודות שעשיתי טעות, לסגור את הבלוג ולהתחיל מחדש?

או

לדבוק בהחלטה ולהמשיך?

הימור או למידה

כל מי שלמד כלכלה מכיר את המושג "השקעות טבועות" אלו אותן החלטות (השקעות) שלא הניבו את התוצאות המצופות - ולכן הן טבועות/שקועות/צללו בים.

הבעיה שלנו בקבלת החלטות היא שאנו מסתכלים על ההשקעה שלנו כעוגן - שאותו צריך לתקן ולהחזיר. מהמרים בקזינו. זה בדיוק מה שמושך אותם להמשיך ולשחק. הפסדתי, הנה אני אשחק שוב כדי להחזיר את ההספד שלי עד כה. כולם יודעים שברב המקרים, ההפסד רק הולך ותופח, הולך וגדל.

זה בדיוק היה המקום שלי- להמשיך להשקיע ולהשאר במקום שהוא לא טוב מקצועית אבל כבר השקעתי בו, העלתי פוסטים, אנשים טרחו והגיבו- או לצאת מהמשחק כאן ועכשיו ולהקטין נזקים. לעשות סיבוב פרסה, להודות שזה לא זה וצריך משהו אחר למרות ההפסד שיווצר לי?

אני שמחה שקיבלתי החלטה לצאת מהמשחק- או בעצם לחזור אליו אבל בדרך אחרת. השקעתי כמה ימים בלמידה של הפלטפורמה הנכונה - והנה התוצאה לפניכם- בלוג חדש- עם נראות והתנהלות טובות יותר (אני מקווה).

מחכה עכשיו לתגובות שלכם.

הבנתי כי אני צריכה גם לאפשר לעצמי לגדול וגם להכיל את הטעויות שאני עושה כדרך לנתב טוב יותר בדרך. הדבר הכי חשוב שקרה , הוא שקודם כל למדתי עוד דברים בדרך. הבנתי שלפני שאני מיישמת משהו בכזו התלהבות- שווה עוד שתי שניות לעצור ולבדוק מה אומרים עליו אנשים סביב או ברשת. אם רק הייתי עושה את זה היו נחסכות לי הרבה שעות עבודה.

למדתי לאפשר לעצמי להיות קצת באכזבה על אי הצלחה ולקחת את זה למקום של עשיה.

אומרים שמי שלא עושה לא טועה- בדיוק מה שקרה לי. אני יודעת שלאורך הדרך עשיתי ועוד בוודאי אעשה טעויות, אקבל החלטות שלא יביאו למה שאני רוצה. אך מצד שני גם אצטרך להחליט האם למרות ההשקעה אני ממשיכה. גם תמיד לחשוב איך הופכים את הדרך הזו למשהו ממנף הלאה. לפעמים צריך לדעת מתי לעצור ולהבין שזה לא זה וללכת הלאה- חכמים יותר, עם עוד כלים ותובנות להמשך. אז חוויתי אוסגוד- שלטר ושרדתי כדי לכתוב על זה.

זה המקום שלי להגיד תודה- לכל אלו שברגע הראשון המשובים שלהם הרגישו אחרת לגמרי מאיך שאני רואה את זה היום. והביאו אותי קצת לרחמים עצמיים ומיקוד בהפסד ולא ברווח. אבל למעשה,כל התגובות שלכם היו הרוח מתחת לכנפי ועזרו לי לעשות עוד צעד לקראת המטרות לשנת 2018.

אז בלוג חדש- הנה אני באה !

וכמובן אפשר ללמוד עוד קצת על נושאים של למידה והתפתחות בפרק בפודקאסט- אבטיח כיס על איך נשארים מעודכנים בניהול ובקריירה וגם פוסט על שיתוף בצוות כדי לעורר למידה

#קבלתהחלטות #בןמשהנורית #שינוי #משוב #למידה