איך לעורר במנהלים אומץ?

עודכן ב: 15 ספט 2019

תחילת תהליך האימון

"אני פחדן"

הוא אמר לי ואולי בעצם לעצמו -

אין לי אומץ להגיד את מה שאני מרגיש".

ראיתי בקצה של העין דמעה שכבר התיישבה שם

והוא התכווץ קצת בכיסא.

יושב מולי מנהל מצליח, שזוכה כל השנים להרבה הערכה

וחווה כעת קושי גדול בתפקיד שנכנס אליו לאחרונה.


"לא באמת טוב לי בתפקיד הזה-

אני מרגיש לחץ,חש בדידות גדולה, מרגיש שכל הזמן קורים דברים שאין לי השפעה עליהם.

לא בטוח שהארגון הזה מתאים לי יותר.

אבל אני חושש- חושש לדבר אבל גם חושש לעזוב

פשוט-אין לי יותר כח".




זה המשפט שחזר -כמעט בכל אימון "אין לי יותר כח"

עייפות גדולה מהמצב וחוסר אנרגיה ומוטיבציה.

כל פעם ראיתי אותו קצת יותר שפוף, מוטרד יותר ויותר.

לא נהנה כבר משום דבר שקורה סביבו.

מצוי במצב תמידי של לחץ שהלך וגדל.

לקח לנו זמן להתחיל לקלף כל מיני דברים

לזהות מחשבות ודפוסים שמאפיינים אותו.

לדבר על האפשרות לקום להציג את המצב כפי שהוא.

לא להשאיר את המחשבות האלו רק בינינו.



למה אומץ בניהול חשוב?

הרבה קושרים אומץ לכאלו שקופצים ממטוס

או הולכים על גחלים

אנחנו לפעמים שוכחים שאומץ הוא גם להגיד את האמת שלנו,

לנהל שיחות קשות

לעמוד על הערכים שלנו

להביא דיעה אחרת מהמקובל

לדחוף לשינוי של המצב הקיים.

Brene Brown

. אומרת כי ארגונים צריכים היום מנהיגים עם אומץ-

מנהלים בארגונים שמוכנים לייצר שינוי ולהנגיש בתפקיד שלהם גם את ההיביטים של האנושיות שבנו.


כן, אנחנו צריכים יותר מנהלים אמיצים, כאלו שהולכים גם עם האמת שלהם,

שלא מפחדים לשבת עם העובדים שלהם או אפילו המנהלים שלהם

ולשקף מצב אמיתי ולא לנסות ליפות אותו.

גם אם זה המצב האישי בו צריך לדבר על התאמה לתפקיד

או על צרכים אישיים שלא מתמלאים או נמצאים בקונפליקט.

להסביר מה דרוש לנו כדי להצליח - גם אם הסביבה לא מודעת לכך.

היכולת לעשות את זה מאפשר להתמודד עם פערים, אי התאמה,

פיתוח של התנהלות חדשה או אפילו חשיבה מחדש על מוצר.


יש כאלו שיראו אומץ כתכונה מולדת- יש לך או אין לך.

האמת, שאומץ ניתן לשיפור. היא דורשת תנאים שיעזרו לה להתפתח.

סביבה תומכת, מקשיבה ומעודדת.

אפשרות לטעות ולהרגיש בטוח.

וכאשר יש את כל אלו,יום אחד – שריר האומץ גדל ונמצא ואפשר לעשות בו שימוש.

חלק מהמטרה של ארגונים כיום צריכה לסייע למנהלים לפתח את השריר הזה.


אפשר לעשות צעד אמיץ גם בניהול

גם במקרה של המנהל הזה

אחרי כמה חודשים ביחד

באמצע יום אחד

הוא כתב לי – "רוצה להתייעץ"

סיפר שהוא הולך לנהל את "השיחה" על המצב עם המנהל שלו.

שהוא בשל להוציא דברים החוצה.

דיברנו קצת איך לבנות אותה ומה נכון לו ומה הוא רוצה להגיד בה.

וחיכתי לשמוע עדכון.


אחרי כמה שעות – קיבלתי טלפון

"עשיתי את זה!- אמרתי לו בדיוק איך אני מרגיש ומה החוויה הניהולית המטלטלת שאני עובר.

לא ניסיתי להסתיר את המצב שלי ומה שעובר עלי.

אני ממש ממש מרוצה מעצמי"!


רק כמה שבועות קודם, הוא אמר על עצמו דברים קשים

לא ראה את עצמו כמסוגל לעשות צעד כזה.

והנה הוא הצליח לצאת מהמשבצת להיות פגיע וחשוף.



ואני? כמי שמלווה אותו

כל כך התרגשתי

לראות אותו קם מהמקום הנמוך ולוקח אחריות ומנהל שיחה שלא היתה פשוטה לו

באופן ברור ובלי לחשוש.

לא יודעת מה תהיה ההשפעה של השיחה הזו.

מה שבטוח? דברים לא ישארו כמו שהם וזה כבר נצחון עבורו.

הלב שלי ממש רקד בפנים משמחה

על כמה אמיץ הוא!

ואיזה יופי היה לראות את זה מתרחש מולי.


********

רגע, יש גם פרק על אומץ בפודקאסט

108 צפיות3תגובות