איך לעורר במנהלים אומץ?

עודכן ב: 15 ספט 2019

תחילת תהליך האימון

"אני פחדן"

הוא אמר לי ואולי בעצם לעצמו -

אין לי אומץ להגיד את מה שאני מרגיש".

ראיתי בקצה של העין דמעה שכבר התיישבה שם

והוא התכווץ קצת בכיסא.

יושב מולי מנהל מצליח, שזוכה כל השנים להרבה הערכה

וחווה כעת קושי גדול בתפקיד שנכנס אליו לאחרונה.


"לא באמת טוב לי בתפקיד הזה-

אני מרגיש לחץ,חש בדידות גדולה, מרגיש שכל הזמן קורים דברים שאין לי השפעה עליהם.

לא בטוח שהארגון הזה מתאים לי יותר.

אבל אני חושש- חושש לדבר אבל גם חושש לעזוב

פשוט-אין לי יותר כח".




זה המשפט שחזר -כמעט בכל אימון "אין לי יותר כח"

עייפות גדולה מהמצב וחוסר אנרגיה ומוטיבציה.

כל פעם ראיתי אותו קצת יותר שפוף, מוטרד יותר ויותר.

לא נהנה כבר משום דבר שקורה סביבו.

מצוי במצב תמידי של לחץ שהלך וגדל.

לקח לנו זמן להתחיל לקלף כל מיני דברים

לזהות מחשבות ודפוסים שמאפיינים אותו.

לדבר על האפשרות לקום להציג את המצב כפי שהוא.

לא להשאיר את המחשבות האלו רק בינינו.



למה אומץ בניהול חשוב?

הרבה קושרים אומץ לכאלו שקופצים ממטוס

או הולכים על גחלים

אנחנו לפעמים שוכחים שאומץ הוא גם להגיד את האמת שלנו,

לנהל שיחות קשות

לעמוד על הערכים שלנו

להביא דיעה אחרת מהמקובל

לדחוף לשינוי של המצב הקיים.

Brene Brown

. אומרת כי ארגונים צריכים היום מנהיגים עם אומץ-

מנהלים בארגונים שמוכנים לייצר שינוי ולהנגיש בתפקיד שלהם גם את ההיביטים של האנושיות שבנו.


כן, אנחנו צריכים יותר מנהלים אמיצים, כאלו שהולכים גם עם האמת שלהם,

שלא מפחדים לשבת עם העובדים שלהם או אפילו המנהלים שלהם

ולשקף מצב אמיתי ולא לנסות ליפות אותו.

גם אם זה המצב האישי בו צריך לדבר על התאמה לתפקיד

או על צרכים אישיים שלא מתמלאים או נמצאים בקונפליקט.

להסביר מה דרוש לנו כדי להצליח - גם אם הסביבה לא מודעת לכך.

היכולת לעשות את זה מאפשר להתמודד עם פערים, אי התאמה,

פיתוח של התנהלות חדשה או אפילו חשיבה מחדש על מוצר.


יש כאלו שיראו אומץ כתכונה מולדת- יש לך או אין לך.