יש לנו כל מיני מנהגים במשפחה אחד מהם הוא לשתף. מי שנוסע לחו"ל חוזר (חוץ ממתנות, שוקולדים וכל הדברים שחייבים) גם עם משהו שישתלב בארוחה הקרובה.
ככה גם מי שנסע "מכבד" את כולם במשהו מהנסיעה וזו גם הזדמנות לחדש לנסות מתכונים עם חומרים חדשים. אני גם תמיד מקשרת את זה לארץ בה נקנו
אבל בעיקר זה מאפשר לנו להתכנס לשמוע קצת סיפורים להיות חלק ממה שעבר הנוסע לפעמים זה פירות יער (כן, זו אני שסוחבת כאלו דברים במזוודה) שמאפשרים לכולם להינות במשך שבוע ועוד נשאר לי לעוגה לשבת או גבינות מיוחדות שמשתלבות עם לחם טעים או תבלינים אחרים ומעניינים.
הפעם, הוא הביא מאיטליה פסטה טליאטלה שזכתה להמלצות מהמקומיים מה שעשה לי חשק לרוטב עגבניות עוטף
אני ממש אוהבת את המנהג הזה
וכל פעם זה מעשיר את כולנו
וזו המחשבה שלי לגבי למידה וחשיפה לדברים חדשים בארגונים.
כמה מעשיר זה יכול להיות
לכל מי שנשאר, לשמוע למשל כמה משפטים על כנס שאחד מחברי הצוות השתתף בו
או קורס שמישהו לקח (אפילו אם זה לא בדיוק קשור למקצוע)
ספר מעניין
או כל למידה אחרת
כמה ידע יכול להיות משותף בצורה כזו (אולי פחות טעים מאצלנו) אבל לא פחות מעניין ומלמד
אז בפעם הבאה אולי חוץ משוקולד מחו"ל שהבאת לצוות אפשר גם לשתף בכמה דברים חדשים שלמדת או אם חזרת מכנס והיו כמה מושבים מעניניים תחלוק את התובנות שלך עם כולם אני חושבת שזה מנהג שמתאים במיוחד לתפיסה של שיתוף
שבת של יומהולדת ומנהגים משפחתיים שקשורים לתאריך הזה (מה שאומר שהיום פחות משקיעה 😊 משבוע עבודה לשקט של שישי אחה"צ